<h1>עבוה"ק לרשב"א בית מועד שער חמישי</h1>
<h2>דף ח.</h2>
כל שתשמישו ביום אינו נולד אלא ביום, ותרנגול אינו משמש אלא ביום ואינו מוליד אלא ביום. לפיכך אפילו בדק מערב יום טוב בקינה של תרנגולין ולא מצא בה ביצה ולמחר השכים בעוד לילה ומצא בה ביצה מותרת, בידוע שלא נולדה בלילה ואע"פ שבדק מבערב יפה יפה ולא מצא, אני אומר בודאי מערב יום טוב יצאה רובה וחזרה והרי היא כנולדת והטילה לאחר שחשכה. במה דברים אמורים בשיש עמה זכר ואפילו קרוב לה תוך שישים בתים, לפי שאינה סופנת מן הקרקע כל שיש זכר קרוב לה. לא היה עמה זכר קרוב לה תוך שיעור זה סופנת היא מן הקרקע לעתים ואפילו בלילה. ולפיכך אפשר שתלד לעיתים בלילה. ואם בדק מערב יום טוב ולא מצא ולמחר השכים ומצא בה ביצה אסורה, שאני אומר שנולדה בלילה. ולמה אין תולין גם בזו ביציאת רובה, לפי שדבר זה אינו מצוי כל כך ומוטב נתלה אותה בלידת לילה שהרי בדק. לא בדק מבערב, ביצה מותרת שאפילו רוב הסופנות מן הקרקע אינן יולדות אלא ביום, ולפיכך מטילין אותה לזו אחר הרוב המצוי ואין חוששין ללידת הלילה שהוא מיעוט דמיעוט שאינו מצוי. היה זכר עמה תוך שיעור זה אלא שהנהר מפסיק בינה לבין הזכר, הרי זה כמי שאין עמה זכר, שאי אפשר לו לעבור אצלה. במה דברים אמורים בשאין בנהר מעבורת, אבל אם היה שם אפילו קורה ואפילו חבל עוברין מעבר הנהר אל העבר, הרי הוא כמי שהזכר עמה שעליהן הוא עובר ובא. לפיכך לוקחין ביצים מן הנכרי בלילי ימים טובים של גליות שהאחד מהן חול, וכן בליל ראשון של שני ימים טובים של ראש השנה, אבל בליל שני אסור שמא ביום ראשון נולדה, אע"פ שבכל מקום הולכין אחר הרוב, כבר נהגו שלא ליקח ביצים מן הגוי ביום טוב אע"פ שהרוב אינן בני יומן, אני אומר חומר הוא שהחמירו בכל המקומות בדבר זה מפני שיש לה מתירין.
